עִלָּפוֹן. "הרופא קבע כי מדובר באובדן הכרה קצר בעקבות המכה בראש." "במהלך האימון לקה הספורטאי באובדן הכרה ופונה לבית החולים." "אובדן הכרה פתאומי מחייב בירור רפואי מיידי."

מזון שיועד לצריכת בני אדם, אך לא נאכל בסופו של דבר מסיבות שונות, כגון קלקול, בזבוז, השמדה או השלכה לאשפה. "צמצום אובדן מזון הוא יעד מרכזי במדיניות סביבתית וחברתית." "חלק ניכר מן התוצרת החקלאית אינו מגיע לצרכנים ותורם לאובדן מזון." "אחסון לא תקין עלול לגרום לאובדן מזון לאורך שרשרת האספקה."

נוטה להתאבד או קשור לרצון לשים קץ לחייו. "החולה הביע מחשבות אובדניות במהלך השיחה עם הפסיכולוגית." "הצוות הרפואי הונחה לזהות סימנים אובדניים אצל מטופלים בסיכון." "הטקסט מתאר דמות הסובלת מדחפים אובדניים."

גורם לאובדן או להרס; הרסני לעצמו. "ההתמכרות הובילה אותו להתנהגות אובדנית שפגעה בעבודתו ובמשפחתו." "המאבק הפנימי קיבל אופי אובדני והחריף את מצבו." "המדיניות תוארה כאובדנית משום שפגעה במטרות שלשמן נועדה."

מוות. "המשפחה מתקשה להתמודד עם אובדן האב." "דבריה עסקו בכאב הנגרם מאובדן אדם קרוב." "יום הזיכרון מזכיר לרבים את אובדן יקיריהם."

היעלמותו או חסרונו של דבר שהיה ברשותו של אדם; הפסד. "אובדן המפתחות עיכב את יציאתנו מהבית." "החברה דיווחה על אובדן כספי כבד ברבעון האחרון." "אובדן המסמכים הקשה על השלמת ההליך."

חורבן; הרס. "שחיתות ממושכת הובילה לאובדן הממלכה." "מנהיגים הזהירו מפני אובדן המדינה אם לא יושג הסכם." "הפילוג הפנימי הביא לאובדן כוחה של האימפריה."