כאב; סבל. "ליבו דאב אחרי שהיא עזבה אותו." "כל גופי דאב אחרי האימון."

התייסר, התעצב, כאב

נגרמו לו כאב או צער. "למשמע הבשורה הקשה הֻדְאַב לִבּוֹ." "האם הֻדְאָבָה מן הדברים שנאמרו עליה." "הציבור הֻדְאַב לנוכח האסון."

אדאב, מהמילה הערבית אעדאאב, שמשמעותה כבוד ונימוס, היא תנועת יד המשמשת את תת היבשת ההודית, על ידי האוכלוסייה המוסלמית דוברת האורדו והדוברת בנגלית בזמן הברכה, כמו גם רבים שאינם מוסלמים בצפון הודו. זה קשור לתרבות הגאנגה⁻ג'מוני שבדרום אסיה, במיוחד של הקהילות דוברות האורדו של אוטר פרדש, המוסלמים ההידראבאדי, ותושבי מוחאג'יר בפקיסטן והמוסלמים דוברי הבנגלית של בנגלדש. הוא נמצא בשימוש נרחב באזור הכפרי של בנגלדש, על מנת להחליף את סלאם ללא מוסלמים, במיוחד הינדים. מתוך ויקיפדיה