מי שאדם אוהב במיוחד; יקירו, אהובו. "הילד הקטן היה אהוב ליבו של סבו." "הספר הזה נשאר אהוב ליבה במשך שנים רבות." "הכלב היה אהוב ליבם של כל בני המשפחה."

מקובל ואהוד על בני אדם. "המורה היה אהוב על הבריות בזכות סבלנותו ויחסו החם." "הוא נודע כאדם אהוב על הבריות בכל מקום שבו פעל." "מנהיגה אהובה על הבריות זוכה לאמון רחב."

אדם שיש עמו קשר רומנטי; בן זוג. "היא פגשה את אהובה בתחנת הרכבת." "במכתב כתבה געגועים עמוקים לאהובה." "הוא הגיע למסיבה עם אהובתו."

שמחבבים ומוקירים אותו; יקר ללב. "הסופר היה אהוב על קוראיו במשך שנים רבות." "המורה האהובה זכתה להערכה רבה מצד תלמידיה." "זהו שיר אהוב שמושמע שוב ושוב ברדיו."

אֲחוֹתִי כַּלָּה