אהמט מוחתאר פאשא (בטורקית: Ahmet Muhtar Paşa; 1 בנובמבר 1839, בורסה, האימפריה העות'מאנית – 21 בינואר 1919, איסטנבול) היה גנרל, מפקד הכוחות העות'מאניים באזור הקווקז בעת המלחמה העות'מאנית⁻רוסית (1877–1878), ומדינאי אשר לתקופה קצרה בשנת 1912 כיהן כווזיר הגדול, מורה ומחנך. מתוך ויקיפדיה

אהמט דבוטאולו, אהמט הראשון, אהמט השלישי, אהמט השני, אהמט זוגו, אהמט מוחתאר פאשה, אהמט עריף, אהמט רזא, אהקאטל, אהקטל