כָּבוּל, אָסוּר

קשור באזיקים

שם פעולה של אִזֵּק: כבל באזיקים; קשר או החזיק בידיים או ברגליים באמצעות אזיקים. "השוטרים אִזְּקוּ את החשוד והובילו אותו לניידת." "האסיר אוּזַק בידיו וברגליו לפני ההעברה." "המאבטחים אִזְּקוּ את התוקף כדי למנוע ממנו להמשיך להשתולל."

כָּבוּל או קָשׁוּר באמצעות אזיקים