אחרי חצות הלילה (באיטלקית: Dopo mezzanotte) הוא סרט קולנוע איטלקי אשר הופק, בוים ונכתב על ידי דוד פרריו (Davide Ferrario). העלילה מתרחשת במוזאון לאומנות הקולנוע הנמצא במולה אנטונליאנה שבטורינו. בסרט נעשה שימוש נרחב בקטעי סרטים אילמים או ישנים. עולמו של גיבור הסרט מרטינו (ג'ורג'יו פסוטי, Giorgio Pasotti) הוא עולם הסרטים: בו הוא מבלה את ימיו (או את לילותיו), ומעולם זה הוא שואב את הרעיונות למעשיו ומאמץ את התנהגותם של גיבורי הסרטים עימם הוא מזדהה. מרטינו נקלע לסיפור אהבה המחייב אותו להתייחס לזולת, לשתי "הצלעות" האחרות בסיפור בהתאם למקובל בחברה ולא לפי מה שראה בעולם הסרטים. מתוך ויקיפדיה

חצות הלילה היא נקודת הזמן ביממה המסמנת את חילופי הימים מתוך ויקיפדיה

חצות הלילה הוא ציון זמן הלכתי מוסכם לרגע המחלק בין יום אחד למשנהו. נקודת הזמן של חצות הלילה מתוזמנת בדיוק המרבי בין שקיעת החמה להנץ החמה. השעות שבין שקיעת החמה להנץ החמה מחולקות ל⁻12 שעות זמניות ("סולאריות", כלומר יחסיות), ובסוף השעה השישית חל חצות הלילה. מתוך ויקיפדיה

אחרי הצהריים, אחרי הצלצול (הגרסה הישראלית), אחרי הצלצול (סדרת טלוויזיה ישראלית), אחרי הצלצול הגרסה הישראלית, אחרי הקציר, אחרי ככלות הכול (ספר), אחרי ככלות הכל (ספר), אחרי כל השנים, אחרי כל השנים (Live), אחרי כל השנים (אלבום)