אליעזר בן⁻יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה⁻19 ועד תחילת המאה ה⁻20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה. הוא מייסד ועד הלשון העברית (כיום האקדמיה ללשון העברית), מייסד ועורך עיתון "הצבי" וכתב העת השקפה, ומחבר המילון העברי הראשון. מתוך ויקיפדיה

אליעזר בןיהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה19 ועד תחילת המאה ה20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה. הוא מייסד ועד הלשון העברית (כיום האקדמיה ללשון העברית), מייסדם ועורכם של העיתון "הצבי" ושל כתב העת "השקפה", ומחבר המילון העברי הראשון. מתוך ויקיפדיה

"אליעזר בן יהודה" הוא שיר עברי העוסק בדמותו של אליעזר בן⁻יהודה, שכתב ירון לונדון, הלחין מתי כספי וביצעה במקור חוה אלברשטיין. השיר יצא לאור בשנת 1970. מתוך ויקיפדיה

אליעזר בן משה, אליעזר בן נתן, אליעזר בן רבי יוסי הגלילי, אליעזר בן רפאל, אליעזר בן שמואל (ורונה), אליעזר בן⁻יהודה (שיר), אליעזר בן⁻עמי, אליעזר בן⁻רפאל, אליעזר בן⁻יהודה, אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי