אליעזר בן⁻יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה⁻19 ועד תחילת המאה ה⁻20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה. הוא מייסד ועד הלשון העברית (כיום האקדמיה ללשון העברית), מייסד ועורך עיתון "הצבי" וכתב העת השקפה, ומחבר המילון העברי הראשון. מתוך ויקיפדיה

יְהוּדָה הוא דמות מקראית בספר בראשית. בנו הרביעי של יעקב ואשתו לאה. צאצאיו הפכו לשבט יהודה, ועל שמו נקרא עם ישראל כיום בשם יהודים. מתוך ויקיפדיה

יצחק בן יעקב (7 ביולי 1891 - 29 בדצמבר 1940) היה מאנשי העלייה השנייה, איש דגניה, מראשוני הטייסים ביישוב וממייסדי חברת "אווירון". מתוך ויקיפדיה

רב ניסים בר יעקב כונה "אבן שאהין", "רב ניסים גאון" או "רבינו ניסים", היה ראש ישיבה בקירואן. חיבר מספר חיבורים על התלמוד הבבלי ועל עניינים תורניים נוספים, ובמהדורת וילנא הוכנס פירושו על הדף. מתוך ויקיפדיה

אברהם בן יעקב, אהרון בן יעקב, אילנית בן יעקב, אליעזר בן דודוהו, אליעזר בן זכריה, אליעזר בן יעקב, אליעזר בן יצחק, אליעזר בן משה, אליעזר בן נתן, אליעזר בן רפאל, ארצי בן יעקב, ארצי בן⁻יעקב, אשל בן יעקב, בן יעקב, זלמן בן⁻יעקב, יהודית בן יעקב, יצחק בן יעקב, לוי בן יעקב, משולם בן יעקב, נפתלי בן יעקב

יהודה בן הרא״ש, יהודה בן חזקיה, יהודה בן חמו, יהודה בן טבאי, יהודה בן יום טוב, יהודה שירליאון, יהודה בן מאיר, יהודה בן מאיר הכהן, יהודה בן מאיר הכהן הזקן, יהודה בן מרדכי הורביץ