אנגלית תיכונה או אנגלית ביניים (באנגלית: Middle English) היא שפה שהייתה מדוברת בסביבות השנים 1100–1500 ברחבי אנגליה. האנגלית התיכונה התפתחה מהשפה האנגלית העתיקה והושפעה רבות מצרפתית עתיקה, עקב חילופי המעמד השליטים באנגליה מאנגלו⁻סקסים לנורמנים (דוברי צרפתית עתיקה) בתקופת ממלכת אנגליה הנורמנית, לאחר כיבוש אנגליה על ידי ויליאם הכובש מנורמנדי. לקראת סוף תקופה זו, החלו שינויים רבים בהגיית התנועות בשפה האנגלית, אך האיות האנגלי לא הותאם לשינויים, דבר שגרם לאיהתאמה בין האיות האנגלי לבין הצלילים שהוא היה אמור לייצג. מתוך ויקיפדיה

אנגלית מודרנית, אנגלית סקוטית, אנגלית עתיקה, אנגלית קדומה, אנגלית קנדית, אנגלמאיר, אנגלנדר, אנגלס, אנגלסי, אנגמה