ברנד אנדריאס באדר (בגרמנית: Bernd Andreas Baader, 6 במאי 1943 מינכן – 18 באוקטובר 1977 כלא שטאמהיים, שטוטגרט) היה טרוריסט גרמני, מנהיג של הדור הראשון של פעילי ארגון הטרור השמאלי הקיצוני סיעת הצבא האדום "RAF", שנודע גם כ"כנופיית באדר⁻מיינהוף". באדר השתתף ב⁻2 באפריל 1968 בהצתתן של כמה חנויות גדולות בעיר פרנקפורט אם מיין. הוא שוחרר מן המעצר בברלין על ידי אולריקה מיינהוף ואחרים ב⁻14 במאי 1970, תאריך שהפך ליום הולדתו של הארגון. במהלך שנת 1972 הוא היה מעורב בחמישה פיגועים עם חומר נפץ שבו נהרגו אנשים רבים וכן במספר שודים של בנקים. באדר נעצר באותה שנה, ואחר כך, יחד עם חברתו ושותפתו להקמת הארגון, גודרון אנסלין, ועם יאן⁻קארל ראספה נידון בשנת 1977 למאסר עולם. שלושתם מצאו את מותם בתאם בכלא שטאמהיים בשטוטגרט ב⁻18 באוקטובר 1977 אחרי שירו בעצמם בעזרת נשק שהוברח לכלא ("ליל המוות בשטאמהיים"). המומחים ברפואה משפטית הסיקו כי זו הייתה התאבדות משותפת. הועלתה גם ההשערה כי נרצחו. התאבדותם של מנהיגי RAF בכלא ורציחתו באותו יום של הנס מרטין שלייר, יושב ראש איגוד התעשיינים בגרמניה, שהיה בן ערובה בידי הארגון, היוו נקודת שיא של מה שנקרא "הסתיו הגרמני", אחד המשברים הקשים ביותר בתולדות גרמניה המערבית. מתוך ויקיפדיה

אנדריאה קרוננברגס, אנדריאוס טפינאס, אנדריאן קורדון, אנדריאס אנג'לו דונאטי, אנדריאס אשבך, אנדריאס דיקשטיין, אנדריאס הופמן, אנדריאס הופר, אנדריאס הופר (מורד), אנדריאס הרצוג