שם פעולה של בָּחַשׁ: ערבב דבר מה בתנועות סיבוביות, בדרך כלל בנוזל או בתבשיל. "הטבח בחש את המרק בכף עץ." "יש לבחוש את הרוטב עד שהוא מסמיך." "היא בחשה את הסוכר בתה עד שנמס."

פעולת ערבוב של נוזל או תערובת באמצעות כף, מקל או כלי דומה, בדרך כלל בתנועה סיבובית. "היא הוסיפה סוכר לתה והמשיכה בבחישה עד שהסוכר נמס." "יש לבצע בחישה איטית של הרוטב כדי למנוע היווצרות גושים." "לאחר הוספת החומרים לכוס נדרשה בחישה קצרה."

הֵחָפְזוּת, מִהוּר, הִזְדַּרְזוּת