ביקורת התבונה הטהורה (בגרמנית: Kritik der reinen Vernunft) הוא ספר העוסק בתורת ההכרה שנכתב על ידי עמנואל קאנט בשנת 1781 ויצא במהדורה שנייה בשנת 1787. הספר נחשב לאחת העבודות הפילוסופיות החשובות ביותר בהיסטוריה של הפילוסופיה. הספר נקרא גם "הביקורת הראשונה", כשבאים אחריו "ביקורת התבונה המעשית" (1788) ו"ביקורת כוח השיפוט" (1790). בהקדמה למהדורה הראשונה קאנט מסביר למה התכוון במילים ביקורת התבונה הטהורה: "אין כוונתי לביקורת הספרים והשיטות, אלא לביקורת כושר⁻התבונה בכלל מבחינת כל ההכרות כולן, שאליהן הוא יכול לחתור בלי שיהא תלוי בניסיון בכלל". מתוך ויקיפדיה

ביקורת אומנות, ביקורת אמנות, ביקורת האתאיזם, ביקורת הדת, ביקורת המקרא, ביקורת התבונה המעשית, ביקורת ופרשנות, ביקורת חדשה, ביקורת חקירתית, ביקורת חשבונות