הח'ליפות העבאסית (בערבית: الدولة العباسية, בתעתיק מנוקד: אדולה (א)לעבّאסיה, מילולית: "המדינה העבאסית", לפעמים – الخلافة العباسية אלח'לאפה אלעבّאסיה) הייתה אימפריה ערבית⁻מוסלמית בהנהגת שושלת בית עבאס שהתקיימה בשטחים נרחבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה בין שנת 750 לשנת 1258. הח'ליפים לבית עבאס הביסו את שושלת הח'ליפים הקודמת של בית אומיה בשנת 750, והעבירו את בירת האימפריה מדמשק לבגדאד ולכן המדינה נודעה בהיסטוריה גם כח'ליפות בגדאד. בשנים הראשונות לקיומה בירת הח'ליפות הייתה כופה ומאוחר יותר עברה זמנית לתקופות קצרות לערים ארקה ולסאמרא, בהתאמה בסוריה ובעיראק של ימינו. אחרי נפילת בגדאד בידי המונגולים ב⁻1258 הח'ליפות העבאסית שרדה רק כסמכות דתית סמלית בקהיר בשנים 1261–1517, תחת חסות השליטים הממלוכים של מצרים. מתוך ויקיפדיה

הח'ליפים לבית עבאס היו הח'ליפים שזכו להכרת מרבית העולם האסלאמי בין מחצית המאה ה⁻8 וראשית המאה ה⁻16 לספירה. בין 750 ל⁻1258 שלטו הח'ליפים בעיקר מבגדאד, ולאחר החרבתה בידי המונגולים החל נצר אחר של המשפחה לכהן בקהיר; אך הייתה זו ח'ליפות סמלית בעיקרה, שהמשיכה עד לנפילת העיר בידי הע'תמאנים בשנת 1517. למן המאה ה⁻10 לספירה ניטלה סמכותה המעשית של הח'ליפות בידי טורקים, בויהים, סלג'וקים, מונגולים ולבסוף ממלוכים, עד לנטילתה מבית עבאס בידי סלים הראשון, מבית ע'תמאן. מתוך ויקיפדיה

בית סקסוניה⁻ויימאר⁻אייזנך, בית סקסוניה⁻קובורג⁻גותה, בית סרני (גבעת ברנר), בית עאנון, בית עארף אל⁻עארף, בית עבד אל⁻רחים, בית עבוט, בית עברה, בית עגנון, בית עדות למורשת גוש עציון