התנהגות של בדחנות מוגזמת, השתטות או עשיית צחוק מדבר או ממישהו. "המורה עצרה את הליצנות בכיתה וביקשה מהתלמידים להתרכז." "הוא הפך את הדיון הרציני לליצנות מיותרת." "יש הרואים בדברים האלה הומור, ואחרים רואים בהם ליצנות על חשבון הזולת."

שיש בו מן הליצנות; שייך לליצן או לאופיו. "הוא ענה בטון ליצני שהצחיק את כל הכיתה." "הלבוש הליצני בלט מיד בין שאר התחפושות." "הציור קיבל אופי ליצני וצבעוני."

קלות דעת, חוסר רצינות

אדם שמצחיק אחרים; קומיקאי או מוקיון. "הליצן בקרקס הצחיק את הילדים במופע צבעוני." "הוא עבד כליצן במסיבות יום הולדת." "בסוף ההצגה עלה הליצן לבמה לקול תשואות הקהל."

אדם לא רציני או שטותניק, המעורר צחוק בהתנהגותו. "הוא נחשב לליצן של הכיתה ותמיד אמר דברי שטות." "אל תהיה ליצן וגש ברצינות למשימה." "כולם צחקו ממנו, אבל הוא לא רצה שיחשבו שהוא ליצן."

מצחיקן, בדחן

ליצן הוא בדרן שמבדר באמצעות הומור, על ידי התחפשות לדמות מצחיקה וביצוע תרגילי סלפסטיק וסוגים נוספים של בדיחות. ליצנים לבושים לרוב בתלבושת אופיינית, צבעונית ובולטת בשונותה מהמקובל, למשל בגדים שדוגמת מחציתם האחת שונה משל המחצית השנייה, עם צווארון גדול ומסולסל, כובע גבוה ומחודד, ונעלי ליצן - נעליים ענקיות, שעשויות להיות מעוטרות בפונפון. איפור אופייני לליצן כולל פנים מולבנות, פה גדול הצבוע באדום הרבה מעבר לגבולות הפה הטבעי ומעוצב כחיוך, אף בצורת כדור אדום. מתוך ויקיפדיה

ליצנים (באיטלקית: Pagliacci) היא אופרה בשתי מערכות מאת רוג'רו ליאונקוואלו לליברית פרי עטו של המלחין. הופעת הבכורה של האופרה התרחשה ב"תיאטרו דאל ורמה" במילאנו ב⁻21 במאי 1892 תחת שרביטו של המנצח ארטורו טוסקניני. אופרה זו נחשבת לאחד מ"עמודי התווך" של זרם הווריזמו באופרה. מתוך ויקיפדיה

ליצ'ובה, ליצ'י, ליצו פרייקור, ליצו פרייקורפס, ליציניוס, ליצן החצר, ליצן חצר, ליצן קטן נחמד, ליצן קטן שלי, ליצן רפואי