מכלול האלים של דת מסוימת או של תרבות מסוימת. "במיתולוגיה הרומית היו לכל אחד מבני הפנתאון תחומי אחריות משלו." "הספר מתאר את הפנתאון הנורדי ואת היחסים בין האלים." "החוקרת השוותה בין הפנתאון המצרי לפנתאון היווני."

קבוצת אישים דגולים הזוכים להערצה ולהכרה יוצאת דופן בתחום מסוים. "שמו נכנס לפנתאון של הכדורגל הישראלי בזכות הישגיו המרשימים." "המשורר נחשב לחלק מן הפנתאון של הספרות העברית." "הזמרת תפסה מקום של כבוד בפנתאון התרבות המקומית."

מבנה או אתר זיכרון מפואר שבו מונצחים אישים חשובים, ובייחוד קבר לאומי או היכל תהילה. "המשלחת ביקרה בפנתאון בפריז, שבו מונצחים אישים מרכזיים בתולדות צרפת." "ברומא ניצב פנתאון עתיק מן המבנים המרשימים בעיר." "העיר יזמה הקמת פנתאון מקומי להנצחת מייסדיה."

פנתאון (ביוונית: Πάνθεο, כל האלים) הוא כלל האלים, או מקדש המתייחס לכלל האלוהויות, של אומה, דת או מיתולוגיה פוליתאיסטית. במשמעותו כמבנה, הפנתאון המפורסם בעולם הוא הפנתאון ברומא שנבנה בשנת 27 לפני הספירה והוקדש לשנים⁻עשר האלים האולימפיים. מתוך ויקיפדיה

פנריטי, פנרים, פנריס, פנריר, פנריר גרייבק, פנתאון דידובה, פנתאון מתאצמינדה, פנתאון סבורתלו, פנתאון של פריז, פנתאטלון