א
א
א
1.
יצא מתוך ביצה
2.
יצא מתוך, פרץ, הגיח. "הבכי בקע ממנו בלי הפסקה." "השיר בקע מחלון השכנים."
3.
חתך, סדק, פילח. "חרטום הספינה בקע את הגלים." "לחץ התסיסה בקע את החבית מבפנים."
1.
שבר או סדק. "נוצר בקע קטן בקיר לאחר הרעידה." "המהנדס בדק אם יש בקע במבנה." "הזכוכית נסדקה, ובמרכזה נראה בקע דק."
2.
בעיה רפואית שבה איבר פנימי או רקמה בולטים ממקומם דרך דופן חלשה. "הרופא אבחן אצל המטופל בקע מפשעתי." "לעיתים בקע גורם לכאב בזמן מאמץ גופני." "הוא עבר ניתוח לתיקון בקע בדופן הבטן."
בקעיו מילון - בקעיו הגדרה מילונית - מילון עיברי בקעיו - פירוש בקעיו
בקעיו תרגום - בקעיו באנגלית - ceghu
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
שירת הפזמניק / רוביק רוזנטל
עפיצות. עייפות מתמשכת במהלך הפעילות הצבאית. ראשי תיבות: עייפות צבאית.
מתוך "שירת הפזמניק", המילון הצבאי הלא רשמי, מאת רוביק רוזנטל.
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
