כינוי ישן לקולנוע, בייחוד לסרט אילם או להקרנת סרטים ללא קול. "בראשית המאה העשרים נהגו רבים ללכת לראינוע בערבי שבת." "הראינוע לווה לעיתים בנגינת פסנתר חיה באולם." "במוזיאון הוקרן קטע ראינוע מראשית ימי הקולנוע."

ראינוע (או סרט אילם) היה שלב ראשוני ומשמעותי בהתפתחות הקולנוע, בו הוקרנו יצירות מצולמות של קטעי תנועה, אך ללא צליל מוקלט מראש... המצאת הראינוע מיוחסת לאחים לומייר שהחלו לצלם ולהקרין סרטי ראינוע בסוף המאה ה19. עד שלהי שנות ה⁻20 של המאה ה⁻20 היו כל הסרטים סרטים אילמים, על אף שנעשו ניסיונות להתאים צליל לתנועה, ההתפתחות הטכנולוגית אפשרה זאת רק לקראת סוף שנות ה⁻20. סיום תקופת הראינוע והמעבר המוחלט אל הקולנוע התרחש לאורך שנות ה30 של המאה ה20, כשלמשך תקופה מסוימת הופקו במקביל סרטים משני הסוגים. בנוסף, היו יוצרים שהפיקו סרטים עם פסקול מוקלט שכלל מוזיקה בלבד, אך ללא צלילים דיאגטיים הנובעים מההתרחשויות עצמן. אחד הסרטים האלו הוא אורות הכרך של צ'ארלי צ'פלין. מתוך ויקיפדיה

ראיית ליליפוט, ראיית עומק, ראיית רנטגן, ראילה אודינגה, ראימונד גאיטה, ראינוע עדן, ראינוע ציון, ראינע ציון, ראינר מריה רילקה, ראיסה סמטנינה