נייר כסף המונפק מטעם המדינה או הבנק המרכזי, ועליו ערך נקוב במטבע המקומי; משמש אמצעי תשלום חוקי במזומן. "הוא שילם בשטר של מאתיים שקלים." "בקופה ביקשו שטרות קטנים ולא מטבעות." "הקופאי בדק אם השטר אמיתי."

מסמך משפטי או פיננסי המעיד על התחייבות, זכות או עסקה. "הלווה חתם על שטר חוב לטובת המלווה." "הנכס הועבר לקונה באמצעות שטר מכר." "הבנק דרש להציג את השטר המקורי."

הצדיק את ההשקעה בו

שטר הוא מסמך המהווה פקודה או הבטחה לתשלום סכום כסף מסוים. בדיני השטרות של ישראל, שטרות נחלקים לשלושה סוגים: שטר חליפין, שיק ושטר חוב. שיק הוא עצמו סוג של שטר חליפין, בו האדם שאליו מופנית הפקודה הוא בנק. שיקים ושטרי חוב הם שני סוגי השטרות הנפוצים ביותר, בעוד שטרי חליפין שאינם שיקים נדירים יחסית. מתוך ויקיפדיה

שטר הוא מסמך הלכתי, המשמש בדרך כלל כראייה על זכויותיו של המחזיק בו. לדוגמה, שטר חוב. לעיתים משמש השטר עצמו כאמצעי הקניין, אך מעשה הקניין נגרם גם הוא, כתוצאה מאובייקט הראיה. ישנם שטרות הנכתבים כתוצאה מפעילות עסקית או אחרת בין אנשים, וישנם שטרות הנכתבים כתוצאה מהתערבותו של בית הדין. מתוך ויקיפדיה

שטפני צו גוטנברג, שטפנשט, שטפנשטי, שטצדאים, שטקהוס, שטר (הלכה), שטר (מקרקעין), שטר (משפט עברי), שטר אדרכתא, שטר אירוסין