כינוי לאלוהים

"במאמרו הקפיד המחבר להביא דברים בשם אומרם." "המורה הזכירה לתלמידים את החשיבות של אמירת דברים בשם אומרם." "בעבודה האקדמית יש לנסח דברים בשם אומרם ולא להעתיק ללא ייחוס."

שיבח והילל אותו מאוד. "המשורר האדיר את שמו של המלך בשיריו." "בנאומו האדיר המנהיג את שמו של מייסד התנועה." "הספר נכתב כדי להאדיר את שמו של הגיבור הלאומי."

"במאמרו הקפיד להביא דברים בשם אומרם." "המורה שיבחה את התלמידה שהביאה דברים בשם אומרם." "חשוב להביא דברים בשם אומרם בכל עבודה אקדמית."

הִשְׁמִיץ, הִכְפִישׁ, דִּבֵּר דֹּפִי

גרם למוניטין גרוע

תודה לאל

הִשְׁמִיץ, הִכְפִישׁ, דִּבֵּר דֹּפִי

השקיע כסף

הימר

שם בדוי שאדם משתמש בו לפרסום כתביו. "הסופר פרסם את הרומן הראשון שלו בשם עט." "המשוררת בחרה בשם עט כדי להפריד בין יצירתה לחייה הפרטיים." "המאמר הופיע בעיתון תחת שם עט מוכר."

שתה אלכוהול, השתכר

הִתְאַבֵּד

הכשיל, עצר מישהו מלהתקדם

חָסַךְ

הניח לזה

הוסיף ריח טוב לדבר מה; נתן לו ניחוח נעים. "היא בישמה את החדר בשמן אתרי של לבנדר." "החברה בישמה את הסבון בניחוח הדרים עדין." "המוכרת בישמה את האריזה לפני מסירתה ללקוחה."

ספר שמות הוא הספר השני בתורה. נקרא כך משום שהמילה השנייה בספר היא "שמות" – "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, את יעקב, איש וביתו באו". בתרגומים היווניים (תרגום השבעים) נקרא הספר אקסודוס (ביוונית: ὁδόϛ = דרך, ''⁻ἐξ'' = מן) על⁻שם האירוע הגדול המתואר בו – יציאת עם ישראל ממצרים. שם זה נשמר בתרגומים ללטינית ובשל כך נקבע כשמו בשפות הרבות אליהן תורגם מלטינית. בהלכות גדולות הוא מכונה "הספר השני", והרמב"ן מכנה אותו "ספר הגלות והגאולה". מתוך ויקיפדיה