גאומטריה אלגברית היא ענף במתמטיקה המשלב אלגברה מופשטת (בעיקר אלגברה קומוטטיבית) עם גאומטריה. כפי שמרמז שמה, הגאומטריה האלגברית עוסקת בעקומות או משטחים (או הכללות שלהם) שניתן לראותם הן כאובייקטים גאומטריים והן כפתרונות של משוואות אלגבריות (פולינומיות). היא התפתחה כתת⁻התחום של גאומטריה אנליטית בו חוקרים מערכות של משוואות פולינומיליות (בניגוד למשוואות כלליות). בגאומטריה אלגברית לרוב חוקרים מערכות משוואות שיש להן אינסוף פתרונות ומנסים להבין את מכלול הפתרונות ולא למצוא פתרון מסוים. למטרה זו זווית הראיה הגאומטרית שימושית מאוד. המבנים המתמטים המרכזיים בגאומטריה אלגברית הם יריעות אלגבריות (algebraic varieties) והכללות שלהן, סכמות (schemes). מתוך ויקיפדיה

יסודות הגאומטריה האלגברית (בצרפתית Éléments de géométrie algébrique) הוא ספרו רב ההשפעה של אלכסנדר גרותנדיק אשר בו המציא גרותנדיק את המהפכה בתחום הגאומטריה האלגברית. הספר נחשב לאחד מאבני היסוד בתחום. את הספר, שהוא חיבור לא⁻מושלם בן 1500 עמודים, כתב גרותנדיק בצרפתית, בעזרתו של ז'אן דיידונה. הספר פורסם ב⁻8 חלקים בין השנים 1960⁻1967 בידי Institut des Hautes Études Scientifiques. מתוך ויקיפדיה

בגאומטריה אלגברית, הממד הוא פונקציה המתאימה לכל יריעה אלגברית מספר שלם ואי שלילי המתאר את מספר דרגות החופש של היריעה; למשל יריעה מממד אפס היא אוסף סופי של נקודות, ממד של עקום הוא אחד ואילו הממד של היריעה האפינית - . מושג הממד קיים גם בסכימות ומבנים כלליים יותר של הגאומטריה האלגברית. מתוך ויקיפדיה

יסודון, יסודות (בנייה), יסודות (מושב), יסודות (ספר), יסודות - המרכז לליבון ענייני תורה ומדינה, יסודות הפיזיקה, יסודות כימיים, יסודות כימים, יסודות מזון חיוניים, יסודות מלאכותיים