ג'ובאני פרנצ'סקו אנריו (באיטלקית: Giovanni Francesco Anerio; סביבות 1567 – 12 ביוני 1630) היה מלחין איטלקי מן האסכולה הרומאית, מסוף תקופת הרנסאנס וראשית תקופת הבארוק. ג'ובאני פרנצ'סקו היה אחיו הצעיר של פליצ'ה אנריו. חשיבותו העיקרית של אנריו בתולדות המוזיקה הייתה בתרומה שהרים להתפתחות המוקדמת של האורטוריה; הוא ייצג את המגמה הפרוגרסיבית באסכולה הרומאית, השמרנית בכל מובן אחר, אף כי היה גם שותף לכמה מן המגמות הסגנוניות של אחיו, שחב רבות לג'ובאני פלסטרינה. מתוך ויקיפדיה

ג'ובאני פרנצ'סקו "ג'אנפרנצ'סקו" סטרפרולה (באיטלקית: 'Giovanni Francesco "Gianfrancesco" Straparola וגם Zuan Francesco Straparola da Caravaggio; (1485? – 1558) היה אספן ומחבר מעשיות איטלקי מתקופת הרנסאנס. אחד הראשונים שפרסמו ספרי⁻מעשיות באירופה. ספרו, שראה אור בשתי מהדורות "הלילות הנעימים" (''Le piacevoli notti''; 1551⁻1553) ו"הלילות ההיתוליים" (''Le piacevoli notti''; 1555), כלל 75 מעשיות, רובן נאספו על ידו ממקורות קדומים או עממיים והיוו דגם למעשיות האחים גרים ושארל פרו. בפרט הסיפור "מלך חזיר" ששימש דגם לסיפור "היפה והחיה" והסיפור “Costantino Fortunato" ששימש דגם לסיפור "החתול במגפיים". מתוך ויקיפדיה

ג'ובאני פרטיצ'יפאציו השני, ג'ובאני פרטיצ'יפציו II, ג'ובאני פרטיצ'יפציו השני, ג'ובאני פריאולי, ג'ובאני פריני, ג'ובאני פרנצ'סקו סטרפרולה, ג'ובאני פרציוזי, ג'ובאני קאבוטו, ג'ובאני קאסיני, ג'ובאני קורנאר הראשון