צמד של שני מבצעים, זמרים או נגנים הפועלים יחד כהרכב אחד. "הדואו הופיע על הבמה בהרמוניה מושלמת." "זהו דואו ותיק של זמרת וגיטריסט." "הקהל אהב במיוחד את הדואו החדש שהוקם השנה."

יצירה או ביצוע מוזיקליים המיועדים לשני מבצעים בלבד. "בתוכנית הקונצרט שובץ דואו לכינור ולצ'לו." "השניים ביצעו דואו מרשים בסיום הערב." "המלחין כתב דואו לחליל ולפסנתר."

ג'וּליו דוּאֶה היה גנרל איטלקי, מהוגי רעיון הכוח האווירי. הוא היה מראשי התומכים ברעיון ההפצצות האסטרטגיות בלוחמה אווירית, והיה בן דורם ובן שיחם של הוגים אחרים בתחום זה, ובעיקר בילי מיטשל וסר יו טרנצ'רד. מתוך ויקיפדיה

התו הראשון בסולם הצלילים בשיטת הסולפג׳. "המורה ביקשה מהתלמידים להתחיל לשיר מן הצליל דו." "בתרגיל הפיתוח הקולי פתחנו בצלילים דו, רה, מי." "היצירה נפתחת בצליל דו נמוך בפסנתר."

דו⁻פסיגיים, דו⁻פסיגיים קדומים, דוא"ל, דואג האדומי, דואדיקורוס, דואה ליפא, דואה ליפה, דואו סונט, דואו קנאזאווה⁻אדמוני, דואואלה