Dies iræ (לעיתים Dies ire; לטינית: "יום עברה", במשלב נמוך יותר "יום של זעם") הוא מזמור כנסייתי שחובר כנראה במאה ה⁻13 ומיוחס על⁻פי רוב לנזיר הפרנציסקני תומא מצ'לאנו. ישנן טענות המקדימות אותו אפילו למאה השביעית. המזמור עוסק ביום הדין בנצרות, והוא החל להופיע בתפילות למן המאה ה⁻14. המזמור הוכנס רשמית אל סידור התפילות של הכנסייה הקתולית ב⁻1585, והוקרא בעיקר במיסת האשכבה (רקוויאם) וביום כל הנשמות. ב⁻1970 הוסר המזמור עקב החלטות ועידת הוותיקן השנייה להוציא קטעים בעלי טון קודר ומחמיר. "יום עברה" נותר בספרי התפילה של חוגים קתוליים מסורתיים המתנגדים להחלטות הוועידה, כמו אגודת הקדוש פיוס העשירי. מתוך ויקיפדיה

דיאניקס, דיאנספלון, דיאנצפלון, דיאנקס, דיאנרה טורס, דיאסטאז, דיאסטולה, דיאסטריאומר, דיאספורה, דיאספורה (רשת חברתית)