א
א
א
דִּיסוֹנַנְטִי
1.
שאינו הרמוני בצלילו, ויוצר תחושת מתח או אי⁻התאמה מוזיקלית. "המלחין בחר באקורד דיסוננטי כדי להגביר את המתח לפני הפתרון." "בפתיחה נשמע צירוף צלילים דיסוננטי ומכוון." "המבקר תיאר את היצירה כבעלת מרקם מחוספס וצליל דיסוננטי."
2.
בלשון מושאלת, יוצר תחושת חוסר התאמה, ניגוד או צרימה בין מרכיבים. "הסיום האופטימי הרגיש דיסוננטי ביחס לשאר העלילה הקודרת." "הופעת הפרסומת באמצע הטקס יצרה רגע דיסוננטי." "בטון הדיבור שלו היה משהו דיסוננטי שלא התאים לאווירה בחדר."
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
