דמנה הייתה עיר מקראית בשבט זבולון, אשר ניתנה לבני מררי הלויים, והיא אחת מארבעים ושמונה ערי הלויים, ערים בארץ ישראל שעם ישראל נצטווה בתורה להעניק ללויים ולכהנים. מתוך ויקיפדיה

זבל אורגני המשמש לדישון הקרקע. "החקלאי פיזר דֹּמֶן בשדה לפני הזריעה." "הגנן ערבב דֹּמֶן באדמה כדי לשפר את פוריותה." "ריח הדֹּמֶן עלה מן הרפת."