אהבו אותו; היה מושא לאהבה או לחיבה. "המורה הוותיק היה נאהב על תלמידיו במשך שנים רבות." "הספר הפך במהירות לנאהב בקרב קוראים צעירים." "הכלב הנאמן היה נאהב על כל בני המשפחה."

קיים יחסי מין; התעלס; עשה אהבה. "ברומן מתואר כיצד בני הזוג התנו אהבים בחשאי." "הסופר השתמש בלשון מליצית וכתב שהגיבורים התנו אהבים." "ביצירה העתיקה מסופר כי השניים התנו אהבים בגן."

קשר רומנטי או מיני, לרוב מחוץ למסגרת הזוגית הקבועה. "נחשפה פרשת אהבים ממושכת בין הפוליטיקאי לבין עובדת לשעבר בלשכתו." "ברומן מתוארת פרשת אהבים סוערת שמערערת את חיי המשפחה." "העיתון דיווח על פרשת אהבים שניהל איש העסקים במשך שנים."

הִתְעַלֵּס, הִזְדַּיֵּן, עָשָׂה אַהֲבָה

פלירטוט, חיזור