מְדַבֵּר, הוֹגֶה. "הילד אומר את המילים בקול רם וברור." "העד אמר לשופט את אשר ראה." "היא אומרת את דעתה בלי היסוס."

מה שאומרים, דברים, מַבָּע

ביטא במילים, בקול רם

עמד לעשות, התכוון

(אמר ל⁻) הזהיר מפני סכנה

"הילד היה אומר הן ועשה כל מה שביקשו ממנו." "העובד נחשב אומר הן, ולכן כמעט לא חלק על הוראות המנהל." "אין היא אומרת הן לכל דרישה, אלא בוחנת כל בקשה לגופה."

הסכים לכל דבר; אמר הן

הִסְכִים, אִשֵּׁר

חָשַׁב, הִרְהֵר. "הוא אמר בלבו שאין טעם להתווכח עוד." "למראה התוצאה אמרה בלבה שכל המאמץ היה כדאי." "הנער אמר בלבו שינסה שוב מחר."

נִפְרַד

דברי חכמה, פתגמים ומימרות. "בספר שובצו אמרי חכמה של הוגים מן המזרח ומן המערב." "המרצה פתח את דבריו בכמה אמרי חכמה ידועים." "היא נהגה לרשום במחברתה אמרי חכמה ששמעה מסבתה."

דברי חכמה; מימרות; פתגמים. "בספר שולבו אמרי שפר מן המסורת היהודית." "הנאום היה רצוף אמרי שפר שנועדו להרשים את הקהל." "המחבר פתח כל פרק באמרי שפר קצרים."

אומר הוא דמות מקראית, בנו של אליפז ונכדם של עשו ועדה.ראו אנציקלופדיה מקראית כרך א לאומר היו ארבעה אחים: תימן, צפו, געתם וקנז, שהיה אבי העם הראשון שנלחם בעם ישראל. מתוך ויקיפדיה