בוּדאי, פּוּטאי או הוׂטֵיי (סינית: 布袋, פין⁻יין: Bùdài, קאנג'י: 布袋, רומאג'י: Hotei, וייטנאמית: Bố Đại מילולית מסינית: שק בד), הוא שמה של דמות בודהיסטווה ספק היסטורית של נזיר בודהיסטי הידוע גם בשם הבודהה הצוחק (笑佛). בודאי היה לפי המסורת נזיר צ'אן (המכונה גם זן בודהיזם) סיני, ולכן דמותו נפוצה בעיקר במדינות צפון מזרח אסיה, בפרט בסין, יפן ווייטנאם. הוא פעל לכאורה במאה ה⁻10 בממלכת ווּיוּ שבסין. משמעות שמו היא "שק בד" על שם שק הנוודים שהוא נושא עימו. מיוחס לו אופי עליז וחוש הומור מפותח, דבר שמבדיל אותו מרוב היצוגים של נזירים שהגיעו להארה. מתוך ויקיפדיה

הבוגד, הבוגר, הבודדים, הבודהה, הבודהה הזעיר, הבודהיזם הטיבטי, הבוורלי הילבילים, הבוז, הבוז למי שיהגה בו רעה, הבוזגלוס