כינוי למרים, אמו של ישו, במסורת הנוצרית. "בכנסייה ניצב ציור של הבתולה הקדושה." "מאמינים רבים פנו בתפילה אל הבתולה הקדושה." "הטקסט מתאר את הבתולה הקדושה כדמות מרכזית במסורת הנוצרית."

מִרְיָם, אֵם יֵשׁוּ (גם מרים הבתולה, יולדת האלוהים, מדונה ועוד; בלטינית וברוב השפות האירופאיות: Maria, "מריה") הייתה יהודייה בת המאה הראשונה לספירה ודמות מרכזית בנצרות, בה היא מתוארת כאמו של ישו המשיח. לפי הברית החדשה והמסורת הנוצרית, מרים הייתה מאורסת ליוסף כשהמלאך גבריאל הודיע לה שהיא הרה מרוח הקודש בעודה בתולה, בבית שעמד במקום בו שוכנת כנסיית הבשורה בנצרת. היא גידלה את ישוע, נכחה בחלק מן הנסים שחולל וחזתה בצליבתו בירושלים. התאולוגיה הנוצרית הציבה את מרים כראשונה מבין הקדושים, כמשחקת תפקיד מרכזי בישועת המין האנושי, וכסמל לתום ולאדיקות. בייחוד הודגשו בתוליה הנצחיים, שלא נפגמו בלידת בנה. האמונה בכך היא עקרון יסוד בכמה זרמים נוצריים ודוֹגמה בכנסייה הקתולית. אמונות נוספות הן שעיבורה ברחם אמה היה ללא מתום, ושלא מתה אלא עלתה השמימה בגופה. עתירות למרים כדי שתשתדל אצל אלוהים עבור המתפלל נפוצות בליטורגיה, וחגים רבים מוקדשים לה. מתוך ויקיפדיה

הבשן, הבתול האמריקאי האחרון, הבתולה, הבתולה האמריקאית האחרונה, הבתולה הנאווה מבריטני, הבתולה והילד, הבתולה מאורליאן, הבתולה מלודמיר, הבתולה מרי, הבתולה מריה