כלל "הדבר מעיד על עצמו" הוא כלל עזר ראייתי בדיני הנזיקין, המעביר את נטל הראיה אל הנתבע במקרים בהם קיימת עמימות עובדתית בנוגע לנסיבות שהביאו לידי קרות הנזק. תפקידו של הכלל הוא להשוות את מעמדו של תובע, שאינו יודע את פרטי הרשלנות שגרמה לנזק, עם מעמדו של נתבע היודע אותם. מתוך ויקיפדיה

שם המעיד על בעליו הוא שם של אדם או מקום אשר – בהתאם לכלל (והמקבילה הלטינית: nomen est omen = 'השם הוא סימן לבאות') – מעיד על תכונותיו או על מהותו של נושאו. שמות כאלה משמשים כתחבולה ספרותית ביצירות בדיוניות (יצירות ספרות, תיאטרון, קולנוע וכיוצא בזה). ביצירות המתוחכמות יותר, מהווה שם כזה פעמים רבות רמז עדין, שכאשר הוא מתפענח על ידי הקורא או הצופה, הוא מעשיר את אפיון הדמות. בספרות הילדים שכיחים שמות המעידים על בעליהם אשר מצביעים באופן ישיר וברור על מאפייניהן של הדמויות. מתוך ויקיפדיה

הדבר האחרון שהוא רצה, הדבר הגדול הבא, הדבר היה ככה, הדבר השחור, הדבר מדבר בעדו, הדבר של 1348, הדברה, הדברה ביולוגית, הדברה ביולוגית של חרקים, הדברה טבעית