אדם שתפקידו לחקור פשעים או עבירות ולאסוף ראיות. "החוקר גבה עדויות מכל הנוכחים בזירת האירוע." "לאחר בדיקת הראיות העביר החוקר את ממצאיו לתביעה." "המשטרה מינתה חוקר מיוחד לטיפול בפרשה."

אדם העוסק במחקר מדעי או עיוני בתחום מסוים. "החוקרת פרסמה מאמר חדש בתחום הביולוגיה הימית." "כחוקר ספרות הוא מתמקד ביצירות מן המאה התשע⁻עשרה." "הכנס הפגיש חוקרים ממגוון אוניברסיטאות בארץ ובעולם."

בֵּרֵר, בָּחַן. "במעבדה חקרו את מקור התופעה." "התלמיד חקר את תולדות משפחתו."

תישאל חשוד, עד ראייה, מומחה וכד' כדי לקבל ממנו מידע. "השוטר חקר את החשוד."

מחקר הוא פעילות שיטתית לאיסוף ידע, פרשנותו וניתוחו. באופן היסטורי, מחקרים ותגליות שינו באופן תדיר את הידע האנושי אודות העולם. כך גם בהווה, מחקר מהווה כר מרכזי לתגליות המובילות לשינויים קטנים כגדולים להם יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת על החברה האנושית כולה. מתוך ויקיפדיה

חוקים להגדרת היהודים ברומניה 1940–1944, חוקים משלה, חוקים נגד יחסי זוגיות בין⁻גזעיים בארצות הברית, חוקן, חוקק (אתר מקראי), חוקר טבע, חוקר מוזיקה, חוקר נוער, חוקר ספרות, חוקר פרטי