צִיּוּד כלי נשק בתחמושת

מצויד בנשק או בתחמושת. "החיילים החמושים אבטחו את הכניסה לבסיס." "השודד היה חמוש באקדח." "הכוח נכנס לאזור כשהוא חמוש היטב."

אדם הנושא עליו נשק. "המאבטח עיכב את החמוש בכניסה לתחנה." "כוחות הביטחון השתלטו על החמוש בתוך זמן קצר." "עוברי האורח התרחקו מן החמוש."

(חמוש ב⁻) מצויד בדבר מה; נושא עמו או מחזיק בו. "היא הגיעה לטיול חמושה במפה ובבקבוק מים." "הסטודנט ניגש למבחן כשהוא חמוש בידע רב." "החוקרת יצאה לשטח חמושה במצלמה ובמחברת."

אינו נושא נשק

כלי נשק הוא כלי המשמש בעיקר בתגרות ובמלחמות בין בני אדם וכן לציד בעלי חיים ולהגנה מפניהם. ההיסטוריה של כלי הנשק כנראה ארוכה כהיסטוריה של האדם, אשר הבין שהוא יכול ליצור כלים, שיתנו לו עדיפות על הזולת ויקלו על תנאי קיומו. נהוגה חלוקה בסיסית בין 'נשק חם' ל'נשק קר'. כמו כן, נהוגה גם חלוקה לפי מטרות פגיעת כלי הנשק – יש המיועדים לפגיעה ישירה בבני אדם ויש המיועדים לפגוע בטנקים, בניינים, מטוסים וכדומה. מתוך ויקיפדיה

Enarmes הם רצועות האחיזה מעור המחוברות לגב המגנים לאורך כל ימי הביניים. מתוך ויקיפדיה

חימום באינדוקציה, חימום בהשראה, חימום דיאלקטרי, חימום השראתי, חימום תת⁻רצפתי, חימוש מונחה, חימוש מונחה מדוייק, חימוש מונחה מדויק, חימוש מצרר, חימוש משוטט