שם פעולה של נֵחַן: התאפיין ב⁻, היה בעל תכונה, יכולת או כישרון מסוימים. "הוא נֵחַן בזיכרון יוצא דופן כבר בילדותו." "הסופרת נֵחֲנָה ברגישות רבה לשפה." "הצוות נֵחַן ביכולת לעבוד בתנאי לחץ."

שם פעולה של נֶחְנַן: הוקל עונשו

שם פעולה של נֶחְנַן: חננו אותו, הקלו את עונשו