הִזְדַּהֲמוּת, הִתְלַכְלְכוּת, הִסְתַּאֲבוּת

שם פעולה של נִטְמָא: נעשה טמא; איבד את טהרתו. "הכלי נטמא במגע עם דבר טמא." "לפי ההלכה, האדם נטמא ונזקק לטהרה." "המאכל נטמא ולכן לא היה מותר לאוכלו בתנאים מסוימים."

הפיכה לטמא, הפיכה ללא טהור