הִזְדַּהֲמוּת, הִתְלַכְלְכוּת, הִסְתַּאֲבוּת

שם פעולה של נִטְמָא: נעשה טמא; איבד את טהרתו. "הכלי נטמא במגע עם דבר טמא." "לפי ההלכה, האדם נטמא ונזקק לטהרה." "המאכל נטמא ולכן לא היה מותר לאוכלו בתנאים מסוימים."

הפיכה לטמא, הפיכה ללא טהור

הפיכה לטמא או למזוהם, במיוחד בהקשר דתי, טקסי או מוסרי. "בהלכה יש דיון מפורט במצבים הגורמים להיטמאות." "החשש מהיטמאות הוביל להקפדה יתרה על דיני טהרה." "המאמר עוסק ברעיון ההיטמאות בספרות הדתית."