שם פעולה של הֵימִין: נטה או פנה לצד ימין. "בצומת הנהג הֵימִין ופנה לרחוב הראשי." "כדי להימנע מהמכשול, הרוכב הֵימִין בחדות." "הסירה הֵימִינָה מעט והתקרבה אל המזח."

הכינוי למכלול חוקי הדת, המנהגים, ההלכה והאמונה של קהילת ביתא ישראל. "החוקר עסק במקומה של ההיימנות בעיצוב חיי הקהילה האתיופית היהודית." "בטקס הוזכרו מנהגים מרכזיים מן ההיימנות כפי שנשמרו במשך דורות." "הספר מתאר את היחס בין ההיימנות לבין מסורות יהודיות אחרות."

אמונה או דת, בעיקר בהקשר אתיופי או געזי. "במקור הקדום שימשה המילה לציון היימנות במשמעות של אמונה דתית." "בדיון הלשוני הוסבר כיצד המונח היימנות קיבל משמעויות שונות בהקשרים שונים."