התלמוד הירושלמי נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או ירושלמי, הירושלמי, ים התלמוד, מהות החיבור בכך שמפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה. ההרחבה בה נוקט הירושלמי ממצעת בין ההרחבה המזערית הקיימת במספר מקומות בתוספתא לבין ההרחבה הארוכה והמפותחת, כפי שהיא בתלמוד הבבלי. הוא כולל בתוכו את תלמודם של האמוראים מארץ ישראל ומבבל על המשנה וכן על תחומים אחרים. מתוך ויקיפדיה

"ירושלמי" היא מילה המבטאת שייכות לעיר ירושלים, וכמטונימיה גם לארץ ישראל (בעיקר לעומת המילה ). מתוך ויקיפדיה

ירושלמי הוא גופן עברי שהוא וריאציה על האות המקורית המכונה "ירושלמי", שזהות מעצבה אינה ידועה. הגופן מבוסס על אותיות עתיקות שנמצאו חרותות עלגבי לבנים בירושלים. הקו האופייני לאותיות אלו הוא המשולש שבראשיתן. בשעת כתיבה בכתב זה מוחזקת הציפורן מעט יותר באלכסון מאשר עם כתיבה בכתב הספרדי, כדי שיהיו הקווים תמיד בעלי אותו עובי לערך. מתוך ויקיפדיה

ירושלים: האצלתו של הענק אלביון, ירושלים, ירושלים, ירושלים, ירושלים (סרט), ירושלים, שער החבשים, ירושלימער אלמאנאך, ירושלמי (גופן), ירושלמי על סדר קדשים, ירושלמי על סדר קודשים, ירושלמי קדשים, ירושלמים (מפלגה)