נטייה לוותר ולהתרפס; תכונתו של אדם כנוע. "הוא קיבל את הביקורת בכניעות ולא השיב דבר." "אין לראות בנימוס שלה כניעות כלפי בעלי סמכות." "כניעות מופרזת עלולה לפגוע ביכולתו של אדם לעמוד על זכויותיו."

שאפשר להכניעו; נוח להיכנע או להישבר בפני לחץ או כוח. "הצבא הקטן היה כניע מול הכוח העדיף של האויב." "זהו עם כניע שאינו מתנגד בקלות לשלטון זר." "החומר הכניע התעוות במהירות תחת לחץ."

קבלת תנאים של אויב או יריב

יישום בקשותיו של האחר ללא ערעור; צייתנות

ויתור מוחלט והודאה בהפסד. "לאחר קרב ממושך הודיע המפקד על כניעה." "הקבוצה ראתה בתוצאה כניעה מוקדמת מדי." "המסמך נחתם כסימן לכניעה רשמית."

כניעה היא מצב בו חיילים, אומות, או כל קבוצת לוחמים אחרת מפסיקה להילחם ולרוב חבריה הופכים לשבויים, בין אם כיחידים ובין אם כקבוצה לאחר הוראת מפקדה. דגל לבן משמש לעיתים קרובות לסימון כניעה, כמו גם הרמת ידיים ריקות ופתוחות מעל הראש. מתוך ויקיפדיה

נקודת הכניעה היא נקודה על גבי עקום מאמץ⁻עיבור המייצגת את נקודת המעבר בין התנהגות אלסטית לבין תחילתה של התנהגות פלסטית. חוזק לכניעה או מאמץ כניעה הוא אחד ממאפייני החומר המגדירים את המאמץ בו החומר מתחיל לחוות דפורמציה פלסטית. נקודת הכניעה זו הנקודה בה מתחילה דפורמציה לא ליניארית (אלסטית + פלסטית). קודם לנקודה זו החומר יחווה מעוותים אלסטיים בהפעלת מאמץ, החומר ישוב לצורתו המקורית כאשר המאמץ ייפסק. ברגע שהמאמץ חוצה את נקודת הכניעה, חלק מהדפורמציה הופכת לקבועה ולבלתי הפיכה. מתוך ויקיפדיה

כניעה, או כניעות, וכן הכנעה, היא קבלת מרותו או שלטונו של האחר על העצמי, לכתחילה, או לאחר מאבק. משמעויותיה הקרובות והשונות הן: ענווה, יראה, שפלות הנפש וותרנות. מתוך ויקיפדיה

כניעה (צרפתית: Soumission) הוא רומן מאת הסופר הצרפתי מישל וולבק. המהדורה הצרפתית של הספר יצאה לאור ב⁻7 בינואר 2015 יחד עם מהדורה בגרמנית ואיטלקית. הרומן הוא סאטירה פוליטית, המדמיינת מצב שבו מועמד מוסלמי, הדוגל בשמירה על ערכי המסורת והפאטריארכיה הערביים, מוביל את ההצבעה של שנת 2022 בצרפת. המועמד מרכיב ממשלה בתמיכת המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית. מתוך ויקיפדיה

כניסה להר הבית (הלכה), כניסה להר הבית בהלכה, כניסון, כניסת השבת, כניסת שבת, כניעה (הנדסה), כניעה (נפש), כניעה (ספר), כניעה ללא תנאי, כניעת ברדה