הִתְכּוֹפֵף, רָכַן

סביל של הִכְפִיף: העמיד דבר או אדם תחת סמכות, שליטה או תנאי של אחר; שִׁעבד. "הצבא הכפיף את היחידה לפיקוד החטיבה." "ההסכם הכפיף את העברת הכספים לאישור ועדת הביקורת." "הוא הכפיף את שיקול דעתו להנחיות הממונים עליו."

העמיד דבר או אדם תחת סמכות, שליטה או תנאי של אחר; שִׁעבד. "הצבא הכפיף את היחידה לפיקוד החטיבה." "ההסכם הכפיף את העברת הכספים לאישור ועדת הביקורת." "הוא הכפיף את שיקול דעתו להנחיות הממונים עליו."