הלם בעמוד השדרה נחקר לראשונה על ידי וויט בשנת 1750 כאובדן תחושה המלווה בשיתוק מוטורי עם אובדן ראשוני אך התאוששות הדרגתית של רפלקסים, בעקבות פגיעה בחוט השדרה - לרוב חיתוך מוחלט. רפלקסים בחוט השדרה מתחת לרמת הפציעה הם מדוכאים או נעדרים, ואילו אלה שמעל לרמת הפציעה אינם מושפעים. 'ההלם' בהלם בעמוד השדרה אינו מתייחס לקריסת מחזור הדם, ואין לבלבל אותו עם הלם נוירוגני, המסכן חיים. המונח "הלם בעמוד השדרה" הוצג לפני יותר מ ⁻150 שנה בניסיון להבחין בין לחץ דם עורקי הנובע ממקור דימומי לבין לחץ דם עורקי עקב אובדן טונוס סימפטי הנובע מפגיעה בעמוד השדרה. אולם וויט אולי דן באותה תופעה מאה שנה קודם לכן, למרות שלא הוקצה מונח תיאורי. מתוך ויקיפדיה

פגיעה בחוט השדרה גורמת להפרעה בחוט השדרה או נזק לחומר הלבן או הפרעה במרחב הסיבים שמעבירים תחושה ואיתותים מוטוריים אל המוח ומתוכו. הפגיעה גם פוגמת בחומר האפור בחלקו המרכזי של חוט השדרה, דבר הגורם לאובדן מקטעים של תאי עצב. מתוך ויקיפדיה

פגיעה באוטונומיה, פגיעה בחוט השדרה, פגיעה בכבוד הדגל, פגיעה במאמץ המלחמתי, פגיעה בעבודה, פגיעה בעצב הלוואי, פגיעה מינית, פגיעה עמוקה (גשושית), פגיעה עצמית, פגיעות