פוסק הלכה מוסלמי המוסמך לתת פתוות בשאלות דת ומשפט דתי. "המופתי המקומי פרסם חוות דעת דתית בנושא." "העיתון דיווח על פגישה בין המופתי לבין מנהיגי הקהילה." "בכמה ארצות למופתי יש מעמד רשמי בממסד הדתי."
המשמש דוגמה ומצטיין באיכותו; למופת. "הכיתה שמרה על סדר מופתי לאורך כל הטקס." "הוועדה שיבחה את ניהולו המופתי של הפרויקט." "המסמך נוסח בצורה מופתיּת וברורה."
