המִימוּנָה (בערבית: ميمونة; בברברית: ⵎⵉⵎⵓⵏⴰ) הוא חג עממי של יהודים יוצאי עדות המזרח ובעיקר בולט אצל יהודים מיוצאי מרוקו, הנחוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג בניסן). מקור המנהג הוא ברכה לשנה חדשה לאחר הפסח, וסימוכין לחגיגת המימונה נמצאו החל מהמאה ה⁻18. מסורת החג נחוגה בישראל החל מ⁻1965. חגיגת המימונה כוללת פתיחת שולחן ועליו מטעמים, ביניהם מופלטה, ספינג' ומיני מתיקה. המסובים נוהגים ללבוש בגדים מסורתיים מפוארים לרוב ירוקים עם ניטים הזהים למלבושי המימונה של יהודי מרוקו, כגון קפטאן מרוקאי, גלימות רקומות ותרבושים צבעוניים, והוא כולל שירים, ברכות וריקודים. אצל יהודי פרס ישנם חילוקי מנהגים בנוגע למימונה, וכיום רוב יהודי פרס לא נוהגים בזה. מתוך ויקיפדיה

חג יהודי מרוקאי החל באסרו חג פסח המאופיין בהכנסת אורחים ובהגשת כיבוד מסורתי

המימונה (בערבית: ميمونة; בברברית: ⵎⵉⵎⵓⵏⴰ), או אלכאס ולנוואר (בקרב יהודי טרפולי וחלק מתוניס) הוא חג עממי של יהודים יוצאי עדות המגרב ובעיקר בולט אצל יהודים מיוצאי מרוקו, הנחוג במוצאי יום טוב שני של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג בניסן). כאשר כ"ב בניסן חל בשבת, החג נחגג בכ"ג בניסן גם בישראל. מקור המנהג לחלק מהדעות הוא הנחלת ברכה לשנה החדשה לאחר הפסח. סימוכין לחגיגת המימונה נמצאו החל מהמאה ה⁻18. מסורת החג נחוגה בישראל החל מ⁻1965. חגיגת המימונה כוללת פתיחת שולחן ועליו מטעמים, ביניהם מופלטה, ספינג' ומיני מתיקה. המסובים נוהגים ללבוש בגדים מסורתיים מפוארים, לרוב ירוקים עם ניטים הזהים למלבושי המימונה של יהודי מרוקו, כגון קפטאן מרוקאי, גלימות רקומות ותרבושים צבעוניים, והוא כולל שירים, ברכות וריקודים. אצל יהודי פרס ישנם חילוקי מנהגים בנוגע למימונה, וכיום רוב יהודי פרס לא נוהגים בזה. מתוך ויקיפדיה

מימון המון, מימון המונים, מימון כספי, מימון מפלגות, מימון נהרי, מימונה בנת אלחארת', מימונה נדיי, מימוס, מימוסיים, מימוש