בעל עוצמה מופחתת; מרוסן ומתון. "התגובה הממותנת של הקהל הפתיעה את המארגנים." "הביקורת הוצגה בנוסח ממותן כדי לא לפגוע בנמען." "לאחר הדיון הסוער נשמעו קולות ממותנים יותר."

הפחית את העוצמה; החליש; ריסן. "המנהל מיתן את כעסו על התלמידים." "רץ המרתון מיתן את מהירותו כדי לשמור כוחות."

סביל של הִמְתִין: חיכה עד להתרחשות דבר מה או עד לבואו של אדם. "הוא המתין בתחנה עד שהאוטובוס הגיע." "נאלצנו להמתין כמה דקות לפני תחילת ההרצאה." "היא המתינה לתשובת הרופא במשך יומיים."