מספר של עשרה אנשים הדרוש לעניינים מסוימים ביהדות, ובייחוד לתפילה בציבור. "לתפילת ערבית חיכו עד שיגיע מניין." "בבית הכנסת היה מניין מצומצם של עשרה מתפללים." "בלי מניין אי אפשר לומר קדיש בציבור."

ספירה של אנשים או של דברים; מנייה. "המורה ערכה מניין של התלמידים לפני היציאה לטיול." "בסוף היום נעשה מניין של כל הפריטים במחסן." "לאחר ההצבעה החל מניין הקולות."

קבוצה של עשרה מתפללים לפחות, שהיא המספר המזערי הנדרש לתפילה בציבור ביהדות. "בשבת בבוקר התאסף מניין בבית הכנסת השכונתי." "הם חיפשו מניין לתפילת מנחה בדרך." "המניין כלל בדיוק עשרה מתפללים."

נעשה בדרך המקובלת או במועד הרגיל; סדיר, רגיל. "הישיבה מן המניין תתקיים ביום חמישי כמתוכנן." "התקציב אושר בישיבה מן המניין של הוועדה." "לאחר ההפסקה חזרו הלימודים למסלולם מן המניין."

בעל מעמד מלא, רשמי וקבוע בארגון, במוסד או בגוף כלשהו. "הוא התקבל כחבר מן המניין באקדמיה." "לאחר תקופת הניסיון מונתה למרצה מן המניין." "רק חברים מן המניין רשאים להשתתף בהצבעה."

בהלכה, מנין הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות, כדוגמת תפילה בציבור. אנשים אלו חייבים להיות גברים בוגרים (ביהדות האורתודוקסית) – החל מגיל שלוש עשרה. מתוך ויקיפדיה

אלסיו מיניני (באיטלקית: Alessio Mininni; נולד ב⁻19 בדצמבר 1997), ידוע בשם הבמה מניני, הוא זמר⁻יוצר איטלקי. מתוך ויקיפדיה

מניטו, מניטובה, מניטול, מניטסוק, מנייה, מניין המצוות, מניין המצוות על פי הרמב"ם, מניין המצוות על פי הרמב"ן, מניין המצוות על פי ספר החינוך, מניין המצוות של הרמב"ם