המשפט העות'מאני הונהג באימפריה העות'מאנית, שהתקיימה משלהי המאה ה⁻13 ועד תחילת המאה ה⁻20. האימפריה הנהיגה שתי מערכות חוקים מרכזיות: חוק (דין) דתי אסלאמי – שריעה, וחוק חילוני – קאנון. התשתית לפסיקה הייתה תמיד השריעה, ההלכה האסלאמית, אך במקביל אליה התקיים הקאנון, ששימש מעין תוספת לחוק הדתי בנקודות שבהן הוא לוקה בחסר או אינו מפורש דיו. הואיל והאוכלוסייה שחייתה תחת האימפריה העות'מאנית הייתה מגוונת ביותר מבחינה דתית ותרבותית, ייסד המשטר מערכת משפט מורכבת המשקפת את הגיוון החברתי ומאפשרת שילוב של קבוצות שונות בתוכה. מתוך ויקיפדיה

המשפט המקובל, המשפט המרכזי של תורת גלואה, המשפט המשווה, המשפט העברי, המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, המשפט העממי (תורת המשחקים), המשפט הקאנוני, המשפט הקונטיננטלי, המשפט הקטן של בזו, המשפט הקטן של ודרברן