ממונה על אחרים; מנהל או שליט. "הנגיד עמד בראש הקהילה היהודית בעיר." "במקורות מסוימים נזכר נגיד שמונה להנהיג את העם." "הוא שימש נגיד החצר במשך שנים רבות."

אדם עשיר, נכבד ובעל השפעה. "הסוחר התפרסם כנגיד ידוע בעיר." "בני הקהילה פנו אל הנגיד בבקשת עזרה." "הנגיד תרם סכום גדול להקמת בית הספר."

הראה את השוני בין דבר אחד לאחר באמצעות השוואה ביניהם. "במאמרו הִנְגִיד הכותב בין שתי גישות חינוכיות שונות." "המורה הִנְגִיד בין הפתרונות כדי להבליט את ההבדלים ביניהם." "החוקר הִנְגִיד בין הנתונים מן השנים האחרונות לנתוני העבר."

באנתרופולוגיה, משטר צ'יף או צ'יפדום, הוא כינוי למשטר אזורי ובו שתי קבוצות מקומיות או יותר, הנתונות לשלטון הצ'יף העומד בראש היררכיה מדורגת של אנשים. לרשותו של הצ'יף העליון, הנחשב לאיש רם מעלה, נמצאים, בדרך כלל, שליחים לובשי מדים, פקיד היודע קרוא וכתוב, נשים רבות וחפצי נוי. משרתו של הצ'יף עוברת בירושה, כאשר המכהן בה מוריש את המשרה לבנו (בקבוצת שארות פטרילינאלית) או לבן אחותו (בקבוצה מטריליניאלית). מתוך ויקיפדיה

נגטיב, נגיב מחפוז, נגיד בנק ישראל, נגיד מסדר ההוספיטלרים, נגיד ש..., נגידת בנק ישראל, נגיוראדי AC, נגייש, נגילה הללויה, נגינה