הנדריק אנטון לורנץ (בהולנדית: Hendrik Antoon Lorentz) (18 ביולי 1853 – 4 בפברואר 1928) היה פיזיקאי הולנדי וזוכה פרס נובל לפיזיקה (ביחד עם פיטר זימן) בשנת 1902 בזכות תרומתו למחקר על השפעת המגנטיות על תופעת הקרינה. כמו כן תרם לפיתוח תורת היחסות הפרטית, עליה קיבל את הקרדיט אלברט איינשטיין. הישגים חשובים נוספים שנרשמו לזכותו הם כוח לורנץ, התפלגות קושי⁻לורנץ וטרנספורמציות לורנץ. מתוך ויקיפדיה

הנדריק ווילם ואן לון, הנדריק וילם ואן לון, הנדריק וילם מסדאך, הנדריק וילם מסדח, הנדריק יאן מארסמן, הנדריק פלוריס כהן, הנדריק פרוורד, הנדריק פרנש פרוורד, הנדריק קוליין, הנדריק קרוזן