הסכם קנאגאווה או חוזה קנאגאווה נחתם ב⁻31 במרץ 1854 בין יפן לארצות הברית, והיה להסכם המדיני הראשון בין ארצות הברית לבין יפן, שנשלטה על ידי שוגונות טוקוגאווה. ההסכם נחתם תחת איום צבאי מרומז מצד האמריקאים, והוא סיים למעשה את תקופת הסאקוקו ביפן, שנמשכה כ⁻220 שנים והתאפיינה בבדלנות יפנית מהעולם שסביב. ההסכם העניק לארצות הברית את הזכות לעגון בנמלים שימודה והקודאטה, קבע לוח זמנים להמשך פיתוח הקשרים בין שתי המדינות וייסד את מושבו של קונסול אמריקאי ביפן. ההסכם נחתם בין נציגי ממשלת השוגון היפנית לבין נציג ארצות הברית, קצין הצי הקומודור מת'יו פרי. ההסכם הוא הראשון מסוגו בין מדינה מערבית ליפן, ובעקבותיו פתחו מדינות נוספות ביחסים מסחריים עם יפן. מתוך ויקיפדיה

הסכם קלוג⁻בריאן, הסכם קמפ דייוויד, הסכם קמפ דייויד, הסכם קמפו פורמיו, הסכם קמפו⁻פורמיו, הסכם קסר⁻י שירין, הסכם קראיובה, הסכם קרלוביץ, הסכם ראדנוט, הסכם ראש⁻באגוט