ראינוע (או סרט אילם) היה שלב ראשוני ומשמעותי בהתפתחות הקולנוע, בו הוקרנו יצירות מצולמות של קטעי תנועה, אך ללא צליל מוקלט מראש... המצאת הראינוע מיוחסת לאחים לומייר שהחלו לצלם ולהקרין סרטי ראינוע בסוף המאה ה⁻19. עד שלהי שנות ה⁻20 של המאה ה⁻20 היו כל הסרטים סרטים אילמים, על אף שנעשו ניסיונות להתאים צליל לתנועה, ההתפתחות הטכנולוגית אפשרה זאת רק לקראת סוף שנות ה⁻20. סיום תקופת הראינוע והמעבר המוחלט אל הקולנוע התרחש לאורך שנות ה⁻30 של המאה ה⁻20, כשלמשך תקופה מסוימת הופקו במקביל סרטים משני הסוגים. בנוסף, היו יוצרים שהפיקו סרטים עם פסקול מוקלט שכלל מוזיקה בלבד, אך ללא צלילים דיאגטיים הנובעים מההתרחשויות עצמן. אחד הסרטים האלו הוא אורות הכרך של צ'ארלי צ'פלין. מתוך ויקיפדיה

הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך, הסראי הגדול, הסראי הכנף, הסרבן, הסרחון הגדול, הסרט הגדול של חזרזיר, הסרט הגדול של סטיץ', הסרט הזה על הסוכר, הסרט הכחול, הסרט הערבי