גישה פילוסופית באתיקה שלפיה הערך המוסרי של פעולה נבחן בעיקר לפי תוצאותיה ולפי מידת תרומתה לרווחה או לתועלת הכללית. "בקורס בפילוסופיה פוליטית דנו בתועלתנות מול גישות המדגישות זכויות וחובות." "הוא ביקר את התועלתנות בטענה שהיא עלולה להצדיק פגיעה במיעוט למען טובת הרוב." "המאמר בוחן כיצד תועלתנות משפיעה על קבלת החלטות במדיניות ציבורית."

נטייה מעשית להעריך רעיונות, פעולות או חפצים לפי התועלת שהם מביאים ולא לפי ערכים אחרים כגון יופי, מסורת או עיקרון מופשט. "בתכנון הבית ניכרה תועלתנות ברורה, עם דגש על אחסון ונוחות ולא על קישוט." "יש הרואים בגישה שלו לעבודה תועלתנות מוגזמת, שמותירה מעט מקום ליצירתיות." "הדיון עסק במתח בין תועלתנות לבין מחויבות לערכים שאינם נמדדים ברווח מיידי."

תועלתנות (באנגלית: Utilitarianism - יוטיליטריאניזם) היא תורה פילוסופית, הנוגעת לתחום האתיקה וקובעת כי ערכה של פעולה נקבע על פי תרומתה לתועלת הכללית. בכך מהווה התועלתנות תורה הבוחנת את המעשים על פי תוצאתם, ולא על פי חשיבותם הערכית, וזאת בניגוד לתורות דאונטולוגיות המתייחסות לחשיבותם הערכית של המעשים כשלעצמם, ורואות טוב או רוע מוסרי במעשים מסוימים, בלי קשר לתוצאתם. על פי התועלתנות, התוצאה מצדיקה את האמצעים. אותה תועלת אותה יש להשיג - הוגדרה במספר דרכים על ידי הוגים שונים. ישנם הוגים כפיטר סינגר, המגדירים את ה"טוב" כהשגת המטרות. מתוך ויקיפדיה

תועי, תועלת פון נוימן מורגנשטרן, תועלת פון נוימן⁻מורגנשטרן, תועלת שולית, תועלתיות, תועמלנות רפואית, תוף, תוף אירי, תוף אלקטרוני, תוף בס